תיאורית הרשת בראי הקולנוע
מחקרים אמפיריים במסגרת הגישה הזו עוסקים בסדר גודל הקשרים בין המשאבים שלך ואלה של הקשרים שלך, וסוגים שונים של קשרים כאלה במערכות יחסים שונות. הרעיון של הגישה הראשונה עבר גלגולים ככוח, יוקרה, משאבים חברתיים ולאחרונה – הון חברתי ( Burt 1992). פרספקטיבת הרשת היא פנומנולוגית במובן שהיא מתמקדת בתוכן של הרשתות של יחסים בין-אישיים ובין-ארגוניים ובמשמעות של פעולה כמוגדרת ע"י הרשת. תיאורית הרשת הסוציולוגית מתבססת על עבודתו של דורקהיים לגבי סביבה חברתית המייצרת זהות חברתית ומעצבת את פעילות האינדבדואלים, לאו דווקא במובן השלילי, אלא, במובן החיובי של ביסוס צורות פעולה מקובלות ורציונאליות. במשך הזמן, רעיון הרשת צמח ממטאפורה של מבנה לא פורמאלי, לכלי מחקר פורמאלי, וגם עבר רמות ניתוח מהתמקדות בדפוסי יחסים בין אנשים בתוך הארגונים להתמקדות בהרכב הסביבה הארגונית (Baum & Rowley 2002).
רשת הקשר וקומדיות רומנטיות
בסרטים הוליוודיים נוכל לראות עדות לתיאוריית ההון חברתי שהתפתחה ממחקרים כאלה שהרי היא מתארת את האופן שבו משאבים שאפשריים לכל אדם שהוא באוכלוסייה תלויים במשאבים שאפשריים לפרטים בעלי קרבה חברתית אליו ( Burt 1992). ישנן עדויות אמפיריות רבות לכך. ובסרטים יש ז'אנר שלם של סרטים העוסקים בקשרים החברתיים. בקשרים שמותר או אסור לפתח עם אנשים שאינם דומים להם. כי לרוב אנשים מפתחים קשרים חברתיים עם אנשים דומים להם (עשירים עם עשירים, משכילים עם משכילים וכו'). הסיבות לכך הן רבות: מבלים זמן באותם מקומות, נמשכים לאנשים עם השקפות דומות וכו'. התוצאה היא שאפשר לצפות שהמשאבים והדעות של פרט אחד כלשהו יהיו בקורלציה עם המשאבים והדעות של הקשרים הקרובים שלו. תסריטאים רבים של קומדיות רומנטיות בעיקר, אוהבים לסבך קשרים משכבות שונות למשל, "בן המלך והעני" הקלאסי ושאר הגרסאות שלו. וסרט שהוקרן לאחרונה ויצר לכאורה קשר בין קבוצת הנשים לגברים בתוך הארגון כאשר הגיעה מנהלת חדשה, ואחד העובדים ניחן לפתע בכושר לדעת "מה שנשים רוצות" (2001).
בקולנוע המסר הוא שקיים חיסרון ליצירת קשרים מקבוצות אחרות ובעלי חללים מבניים
על פי התיאוריה ניתן לומר כי שחקנים עם רשתות מובנות היטב משיגים "שיעורי תשואה" גבוהים יותר. משאבים נצברים בידיהם. אנשים מפתחים יחסים עם אנשים שדומים להם. לכן הדרך שבה אדם מחובר במבנה החברתי מצביע על נפח המשאבים שבידיו ונפח המשאבים אליהם הוא מקושר. עיקר הדברים הוא לתאר את יתרונות הרשת בתחרות ולתאר כיצד מבנים מסוימים מגבירים את היתרונות הללו (Burt 1992). לעומת זאת בקולנוע ההוליוודי, אחד המסרים העיקריים הוא שאדם צריך לדעת עם מי ליצור את הקשרים. המסר מראה כי כאשר אדם כן יוצר רשת עשירה בעלת יתרונות וחללים מבניים הוא נופל בסופו של דבר. כך מראים בסרט "וול סטריט" (1987) שאסור לברוקר העני ליצור את הקשרים עם העשירים ולהידמות אליהם כי הוא יפול. בדומה "חדר לחץ" והסרטים "הפירמה" (1993) ו "תיק שקנאי" (1993), וכן סרטים רבים ילמדו את הקהל מסר חד משמעי שאין לסמוך על רשתות מובנות. כי המערכת הארגונית "בסרטים" אינה פתוחה וטבעית. כול אחד צריך בסוף הסרט להיות שמח בחלקו ורשת ההיכרויות שלו.
בסרטים כפי שאומרת התיאוריה (Burt 1992), הזדמנויות צצות בכל מקום. ארגונים חדשים, פרוייקטים חדשים, הזדמנויות מימון חדשות, עבודות חדשות. יתרונות המידע של רשת מגדירים מי יודע על ההזדמנויות הללו, מתי הם יודעים, ומי זוכה להשתתף בהם. שחקנים בעלי רשת שמובנית בצורה אופטימאלית כדי לספק את היתרונות הללו נהנים משיעורי תשואה להשקעה (ROI) גבוהים יותר, מכיוון ששחקנים כאלה יודעים על הזדמנויות בעלות ערך גבוה ומעורבים בהן. יתרונות של המידע מתרחשים בדרכים של גישה, עיתוי והפניות. בסרטים ההוליוודיים המסר הוא שהזדמנויות אלו של הגיבור בסופו של דבר יביאו עליו את חורבנו. מה שחשבנו פעם שרק בסרטים מסתדרים, דווקא שם המסר האמריקאי יראה לנו כי כמו ש"עולים בסולם, כך נופלים". אין הזדמנויות שצצות ואין מחיר עבורם. תמיד יש לשלם מחיר כבד כאשר מדלגים על העבודה הקשה והבירוקרטיה המוכרת.
מאת קרן איילי
קרן איילי - בעלת ניסיון עשיר במגוון תחומים: מנהיגות, הנעת אנשים, חברתיים, סביבתיים, תקשורת, עסקים וקהילה, ניהול פרויקטים והדרכה. כמו כן, עסקה בעבר במגוון תפקידי ניהול.
